אישה יושבת על קצה המיטה בבוקר ומותחת את כף הרגל - הקרסול מוצלב על הברך והאצבעות נמשכות לאחור

הצעד הראשון בבוקר הוא הכי כואב? הדורבן כנראה לא האשם

מחקר שבדק 74 אנשים שכואבת להם רק רגל אחת מצא דורבן ב-85 אחוז מהעקבים הכואבים - וב-71 אחוז מהעקבים הבריאים של אותם אנשים בדיוק. אז מה באמת כואב שם, ומה המתיחה שהחזיקה תוצאה שנתיים במחקר מעקב?

אישה יושבת על קצה המיטה בבוקר ומותחת את כף הרגל - הקרסול מוצלב על הברך והאצבעות נמשכות לאחור

אתם קמים בבוקר, מניחים את כף הרגל על הרצפה, ומקבלים דקירה חדה בעקב. אחרי כמה עשרות צעדים זה נרגע. אחרי שעה של ישיבה במשרד, זה חוזר בדיוק כמו בבוקר.

הולכים לצילום, ורואים שם בליטה קטנה של עצם. "יש לך דורבן", אומרים לכם, וזה נשמע כמו הסבר מושלם: יש קוץ בעקב, ולכן כואב.

הבעיה היא שהמחקר לא ממש תומך בהסבר הזה.

הממצא שהופך את התמונה

מחקר שפורסם ב-2023 עשה משהו חכם. הוא לקח 74 אנשים עם דלקת בפאסיה הפלנטרית ברגל אחת בלבד, שמעולם לא כאבה להם הרגל השנייה, וצילם את שני העקבים של כל אחד מהם.

התוצאה: דורבן נמצא ב-85.1 אחוז מהעקבים הכואבים - וב-71.6 אחוז מהעקבים הבריאים של אותם אנשים בדיוק.

כלומר לשבעה מכל עשרה אנשים שם היה דורבן גם ברגל שלא כאבה להם מעולם. אותו גוף, אותה עצם, כאב בצד אחד בלבד. מסקנת המחברים מנוסחת בזהירות ובבירור: אפשר למצוא שיעור גבוה של דורבנים גם בכפות רגליים ללא כאב, ולכן הדורבן אינו הגורם היחיד לכאב.

למען ההגינות, התמונה לא חד-משמעית: מחקרים אחרים כן מצאו קשר בין דורבן לדלקת בפאסיה, וגם קשר בין גודל הדורבן לעוצמת הכאב לפני טיפול. אבל אף אחד מהם לא הראה שהעצם היא מה שצריך לטפל בו - וזה מה שמשנה בפועל.

אז מה כן כואב שם

מתחת לכף הרגל מתוחה רצועת רקמה עבה שמחברת את העקב לבסיס הבהונות, ותומכת בקשת. היא נקראת פאסיה פלנטרית, והיא זו שמתגרה ומתדלקת.

וזה גם מסביר בדיוק את מה שמרגישים. בלילה, כשכף הרגל שוכבת רפויה, הפאסיה מתקצרת מעט. הצעד הראשון בבוקר מותח אותה בבת אחת במלוא משקל הגוף - ומכאן הדקירה. אחרי כמה דקות של הליכה היא מתחממת ומתגמשת, והכאב יורד. אחרי ישיבה ממושכת, כל התהליך מתחיל מחדש.

אם התיאור הזה מדויק אצלכם, מצאתם את המקור. וזו בשורה טובה: פאסיה מגיבה לטיפול, עצם לא.

המתיחה שהחזיקה שנתיים

זה החלק המעשי, והוא לא עולה כלום.

מחקר מבוקר השווה שתי תוכניות מתיחה אצל אנשים עם כאב עקב כרוני: מתיחה ממוקדת של הפאסיה עצמה, מול מתיחת גיד אכילס. אחרי שמונה שבועות, ההבדל היה משמעותי לטובת המתיחה הממוקדת של הפאסיה.

אחרי כן קיבלו כל המשתתפים את פרוטוקול מתיחת הפאסיה, ומעקב אחרי שנתיים נערך על 66 מהם. התוצאות: 94 אחוז דיווחו על ירידה בכאב, 92 אחוז היו מרוצים מהתוצאה, ו-77 אחוז דיווחו שאין להם שום הגבלה בפעילות פנאי.

איך עושים אותה: בישיבה, להצליב את כף הרגל הכואבת על הברך הנגדית. לאחוז באצבעות הרגל ולמשוך אותן לאחור לכיוון השוק, עד שמרגישים מתיחה לאורך כף הרגל. להחזיק כעשר שניות, לחזור עשר פעמים, שלוש פעמים ביום.

והחשוב מכל: לעשות את הסבב הראשון במיטה, לפני שדורכים בבוקר. זה הרגע היחיד ביום שבו מתיחה משנה את הצעד הראשון.

מדרסים - כן, אבל לא כמו שחושבים

תמיכה בקשת מורידה את העומס מהפאסיה, וזה עוזר. השאלה היחידה היא כמה כסף זה צריך לעלות.

סקירה שיטתית שהשוותה מדרסים בהתאמה אישית מול מדרסי מדף אצל מבוגרים עם כאב עקב לא מצאה הבדל בתוצאה - לא אחרי שישה שבועות ולא אחרי שנה. פירטנו את זה במלואו במדריך על בחירת מדרסים, ושם גם מה שכן מבדיל מדרס טוב מגרוע. מדרסי התמיכה של סולבה נמצאים בקטגוריה הזאת: מדף איכותי, לא התאמה אישית.

הנעל, וכמה דברים שכדאי להפסיק

הנחיות הטיפול העצמי בכאב עקב מדגישות נעליים עם עקב מרופד ותמיכת קשת, ומזהירות במפורש מפני נעלי עקב, נעליים צמודות, כפכפי אצבע והליכה יחפה על רצפה קשה. הבית הוא בדרך כלל המקום שבו זה נשבר - שעות של הליכה יחפה על קרמיקה הן עומס יומיומי שקל לפספס.

וכדאי גם: קרח על העקב אחרי יום ארוך, הפחתת עומס זמנית מריצה או עמידה ממושכת, ושמירה על משקל שמפחית את הכוח שעובר דרך הרגל בכל צעד.

כמה זמן זה לוקח

יותר ממה שרוצים לשמוע. הרוב המכריע מגיע לשיפור משמעותי, אבל מדובר בשבועות עד חודשים, לא בימים. הטעות הנפוצה היא לנסות מתיחה שבועיים, לא לראות שינוי דרמטי, ולהפסיק. במחקר שצוטט למעלה, המדד היה שנתיים - וההקלה נשמרה.

מתי לפנות לרופא

  • הכאב חזק מאוד, או מחמיר אחרי שבועיים של טיפול עצמי
  • נימול, עקצוץ או חוסר תחושה בכף הרגל
  • יש לכם סוכרת - כל כאב או פצע בכף הרגל דורש התייחסות מוקדמת
  • העקב אדום, חם ונפוח
  • הכאב התחיל אחרי נפילה או חבלה, או שאי אפשר לדרוך

שורה תחתונה

הדורבן הוא כנראה לא מה שכואב לכם - יש סיכוי טוב שיש לכם אחד גם ברגל שלא כואבת. מה שכואב הוא הפאסיה, והיא מגיבה למתיחה ממוקדת, לתמיכה בקשת ולניהול עומס. זו לא תשובה מרשימה, אבל היא זו שהחזיקה במעקב של שנתיים אצל תשעה מכל עשרה משתתפים.

עוד פתרונות לכאבי כף רגל ועקב נמצאים בקטגוריית ההקלה בכאבי כף רגל ועקב.

מקורות

  1. Okçu et al., Turkish Journal of Medical Sciences 2023 - Do the presence, size, and shape of plantar calcaneal spurs have any significance in terms of pain and treatment outcomes: 74 מטופלים, דורבן ב-85.1 אחוז מהעקבים הכואבים ו-71.6 אחוז מהבריאים.
  2. DiGiovanni et al. - Plantar fascia-specific stretching exercise improves outcomes in patients with chronic plantar fasciitis, two-year follow-up: הפרוטוקול והתוצאות אחרי שנתיים.
  3. CADTH - Custom-Made Foot Orthoses versus Prefabricated Foot Orthoses: השוואת מדרסים בהתאמה אישית מול מדף.
  4. NHS - Plantar fasciitis: טיפול עצמי ומתי לפנות לרופא.

המידע במדריך זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לבדיקה אצל איש מקצוע. כאב עקב יכול לנבוע גם משבר מאמץ, מפגיעה עצבית או ממחלה דלקתית. אם הכאב מתמשך, מחמיר או מלווה בתסמינים נוספים - פנו לרופא. עודכן לאחרונה: ספטמבר 2026.

חזור למדריכי סולבה